פסק-דין בתיק ת"ק 17017-03-09

1.       לפניי תיק שהוחזר אליי לדיון מבית המשפט המחוזי במחוז מרכז. גלגולו הראשון של התיק התנהל בבית משפט בפתח תקווה בשבתו כבית משפט לתביעות קטנות. (להלן: " ההליך הראשון"). מהות  ההכרעה הנדרשת בפס"ד זה הינה בין הנתבעים עצמם אשר שלחו איש למשנהו הודעה לצד ג'.

רקע עובדתי

2.      הנתבע 2 הגיע לביתו של התובע ביום 14.7.08 והחתים אותו על הטפסים הדרושים להעביר את קרן ההשתלמות של התובע בסך 247,000 ש"ח ממילניום לאינפיניטי גמל בע"מ.

3.      התובע חתם על בקשת העברה והמציא לנתבע 2 צילום של תעודת הזהות שלו. באותה תקופה העברת הכספים אמורה הייתה להתבצע בתוך 7 ימים.

4.      בפועל, הכספים הועברו רק ביום 27.10.08. בשל הירידות הגדולות בחברת מילניום באותה תקופה תוך קיזוז הירידות של אינפיניטי שהיו מתונות יותר, הפסיד התובע מאי העברת הקופה במועד סך של 25,000 ש"ח.

5.      בפסק הדין בהליך הראשון קבעתי כי יש לפצות את התובע בסכום התביעה וחייבתי את הנתבע 2 במלוא סכום הפיצוי.

6.      הנתבע 2 ערער על החלטתי. פסק הדין של בית המשפט המחוזי לא ביטל את חיובו של הנתבע 2 לתובע, אלא החזיר את התיק לצורך דיון בחלוקת האחריות בין הנתבעים ובהודעת צד ג' שהוגשה כאשר שני הצדדים יהיו מיוצגים, וזאת מכיוון שהנתבעת 1 הייתה מיוצגת בהליך הראשון בניגוד לתובע ולנתבע 2 שלא היו מיוצגים.כב' השופט אברהם יעקב קבע:

"מאחר ובבית משפט קמא נשמעו טענות גם על ידי ב"כ המשיבה 2 בעניין האחריות בכלל כלפי המשיב 1 ועניין זה נדון שם, אינני רואה לנכון לבטל את חיובו של המבקש למשיב 1, שאף הוא לא היה מיוצג. אולם, בחלוקת הנזק בין הנתבעים ובעניין ההודעה לצד ג' שהגיש המבקש כנגד המשיבה 2 יש צורך לדון מחדש, כאשר בעלי הדין שניהם יהיו מיוצגים.

סיכומו של דבר שאינני מבטל את חיובו של המבקש כלפי המשיב 1, אך אני מורה להחזיר את הדיון לבית משפט קמא על מנת שידון בחלוקת האחריות בין המבקש לבין המשיבה 2 ובהודעה לצד ג' שהוגשה". (רת"ק 12039-11-09 קשת נ' אור, עמוד 2 לפסק הדין).

טענות הצדדים המיוצגים

7.      אסקור בקיצור נמרץ את טענות שני הצדדים כפי שנטענו בדיון שקיימתי לאחר ששני הצדדים היו מיוצגים, וכפי שהועלו בסיכומים בכתב שהגישו הצדדים.

8.       הנתבע 2, שולח ההודעה לצד ג' טוען כדלקמן:

א.      אישור המסמכים על ידי מנהל מערך הסוכנים של נתבעת 1. מסמכי ההצטרפות נמסרו על ידי הנתבע 2 אל מנהל מערך הסוכנים של אינפיניטי אשר בדק אותם ואישר כי הם תקינים לפי הנהלים.

ב.       קופת גמל אחרת כן השתמשה בצילום תעודת הזהות. הנתבע 2 העביר באמצעות פקסימיליה את אותו צילום תעודת זהות, לקופה אחרת אשר כן עשתה שימוש באותו צילום ממש. הנתבעת 1 סירבה לעשות שימוש בצילום תעודת הזהות שעל פיה היא "לא קריאה".

ג.       שליחה חוזרת של תעודת הזהות כבר ביום 14.8.08. הנתבע 2 טוען כי בתו שלחה העתק קריא של תעודת הזהות כבר ביום 14.8.08 ואף אישרה זאת טלפונית. הנתבעת 1 היא האחראית הבלעדית לנזק שנגרם לתובע, שכן הנתבע 2 העביר את העתק הקריא של תעודת הזהות באמצע חודש אוגוסט, הנזק בגין ירידות השערים הדראסטיות אירע במהלך החודשים ספטמבר-אוקטובר 2008 ומעבר הכספים בוצע רק ביום 27.10.08. לאחר שהנתבע 2 התריע בפני נתבעת 1 כי נגרם נזק לתובע, שלח הנתבע 2 על פי בקשת מנהל הנתבעת 1, את האישור המקורי של הפקס מיום 14.8.2008 באמצעות הדואר הרגיל ומאז נעלמו עקבותיו.

ד.       הנתבעת 1 טמנה ראשה בחול. הנתבע 2 טוען כי הנתבעת 1 במהלך כל התקופה לא עשתה דבר לטובת העברת הקופה של התובע למעט שיחת טלפון אחת במהלך חודש אוגוסט בה הושארה הודעה בטלפון של התובע.

ה.      הפרת החוק על ידי הנתבעת 1 בלבד. הנתבעת 1 הפרה את סעיף 3 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) תשס"ה-2005. אליבא הנתבע 2, ההפרה התבצעה בכך שהנתבעת 1 לא נהגה בזהירות וברמת המיומנות המתבקשות וכן הפרה את חובתה לנקוט בכל האמצעים הסבירים לטובת עמיתיה.

9.      טענותיה העיקריות של הנתבעת 1:

א.      הנתבעת 1 פעלה על פי הוראות הדין. התביעה התגלגלה לפתחה של הנתבעת 1 רק משום שפעלה על פי הוראות הדין. הוראות הדין הרלבנטיות הינן חוזר גמל 2005-2-5 מיום 3.2.05, וכן צו הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של קופת גמל וחברה המנהלת קופת גמל), תשס"ב-2001. הוראות אלו קובעות את החובה לבדיקת נתונים שונים בתעודת הזהות לצורך העברת העמית לקופת הגמל.